היא מדברת לקירות,
אין רואה ואין שומע.
היא רק רוצה לצאת מהחדר הקר והחנוק,
להרגיש קצת אדמה בכפות רגליה,
לשאוף קצת אוויר.
אבל היא יושבת על רצפת החדר,
ומדברת לקירות.
היא ריקה מרגש.
היא יושבת ובוהה בקירות הלבנים המתקלפים.
אבל היא אבודה,
היא רק מדברת לקירות.
והשקט,
מחריש את האוזניים.
היא רוצה לצרוח,
אך לא יכולה.
היא מדברת לקירות.
היא מדברת לקירות,
אין רואה ואין שומע.
היא רק רוצה לצאת מהחדר הקר והחנוק,
להרגיש קצת אדמה בכפות רגליה,
לשאוף קצת אוויר.
אבל היא יושבת על רצפת החדר,
ומדברת לקירות.
היא ריקה מרגש.
היא יושבת ובוהה בקירות הלבנים המתקלפים.
אבל היא אבודה,
היא רק מדברת לקירות.
והשקט,
מחריש את האוזניים.
היא רוצה לצרוח,
אך לא יכולה.
היא מדברת לקירות.